החל משנת 2005 החלו במהלך שסניפי המשביר לצרכן לא יעבדו שבת. התוצאה? שיעור המכירות וההכנסות כגל בעשרות אחוזים!
יום ראשון, 24 בפברואר 2008
יום שישי, 21 בספטמבר 2007
שאלות ותשובות בעניין הקנטרי
?מה כואב לכם
מקימים קנטרי שאמור לשמש את כלל הציבור, אולם פועלים חד צדדית, כאילו הוא קם רק לתועלת ציבור שאינו שומר תורה ומצוות. מתעלמים מצרכי הציבור המתגורר בסמוך לקנטרי, שרובו המוחלט דתי. מסרבים להידבר עם הציבור הדתי ולהבין את צרכיו בנוגע לקנטרי (כמו מזעור הפגיעה בשבת במידת האפשר, שעות לרחצה נפרדת, מניעת מצב שבו הקנטרי יביא לפריצת הסטאטוס קוו גם בעניינים אחרים) ולמזער הנזקים שעלולים להיגרם. (המשך בעמוד האחורי)
מקימים קנטרי שאמור לשמש את כלל הציבור, אולם פועלים חד צדדית, כאילו הוא קם רק לתועלת ציבור שאינו שומר תורה ומצוות. מתעלמים מצרכי הציבור המתגורר בסמוך לקנטרי, שרובו המוחלט דתי. מסרבים להידבר עם הציבור הדתי ולהבין את צרכיו בנוגע לקנטרי (כמו מזעור הפגיעה בשבת במידת האפשר, שעות לרחצה נפרדת, מניעת מצב שבו הקנטרי יביא לפריצת הסטאטוס קוו גם בעניינים אחרים) ולמזער הנזקים שעלולים להיגרם. (המשך בעמוד האחורי)
?אילו נזקים עלולים להיגרם לציבור
נזקים לכלל תושבי גבעת שמואל: עקב פתיחת רחוב הזיתים ב-4 נתיבים לפתח תקוה (מאזור רחוב הנשיא) ואופן ההתקשרות עם היזם שיבנה את הקנטרי (הוא מממן את הבניה בעצמו, מפעיל את הקנטרי למשך 25 שנה ולאחר מכן מוסר אותו למועצה – ולכן יש לו אינטרס למלא את הקנטרי במאות ואלפי מנויים על מנת להרוויח) – תעלה הצפיפות בכבישים, רעש, לכלוך, זיהום אויר. כל תושבי גבעת שמואל עלולים לסבול אולם בעיקר מאות ואלפים הגרים באיזור, (ועוד מאות יחידות שייבנו בצמוד לקנטרי בשנים הקרובות, במתחם אפריקה ישראל וברחוב הזיתים). רובו המוחלט של הציבור הזה הוא שומר תורה ומצוות.
נזקים לכלל תושבי גבעת שמואל: עקב פתיחת רחוב הזיתים ב-4 נתיבים לפתח תקוה (מאזור רחוב הנשיא) ואופן ההתקשרות עם היזם שיבנה את הקנטרי (הוא מממן את הבניה בעצמו, מפעיל את הקנטרי למשך 25 שנה ולאחר מכן מוסר אותו למועצה – ולכן יש לו אינטרס למלא את הקנטרי במאות ואלפי מנויים על מנת להרוויח) – תעלה הצפיפות בכבישים, רעש, לכלוך, זיהום אויר. כל תושבי גבעת שמואל עלולים לסבול אולם בעיקר מאות ואלפים הגרים באיזור, (ועוד מאות יחידות שייבנו בצמוד לקנטרי בשנים הקרובות, במתחם אפריקה ישראל וברחוב הזיתים). רובו המוחלט של הציבור הזה הוא שומר תורה ומצוות.
?מה זה קשור לשבת
הנזקים ייגרמו בכל ימות השבוע, אולם הנזק העיקרי ייגרם בשבת. אם יש רעש וצפיפות בכל ימי השבוע, הוא נבלע בכל הפעילות היומיומית ולא מורגש. כיום יש סטאטוס קוו ברור ומוסכם לפיו תושבי גבעת שמואל נהנים משקט ושלוה בשבתות, תוך שאף אחד אינו מפריע לתושבים לא דתיים לנהוג בשבת כרצונם. הפיכת רחוב הזיתים לאוטוסטרדה בת 4 נתיבים לפתח תקוה, והבאת אלפי אנשים מבחוץ מדי שבת (שיבואו בעיקר בשבת) תפריע מאוד, מה גם שיש 3 בתי כנסת בקרבת מקום. מקומות החניה במתחם לא יספיקו, ואנשים יחנו ברחובות. רוצים דוגמא? ראו מה קורה בשבת ליד כפר המכביה. האיזור במצור. זאת ועוד, הבריכה מתוכננת באיזור של בנייני המגורים.
?אולי אתם בכלל לא רוצים קנטרי
ההפך: אולי לא רוצים אותנו בקנטרי?! שכן חילול השבת עלול להביא לכך שהלכתית תהיה בעיה לדתיים להירשם לקנטרי! לא זו בלבד, הבעיה אינה תושבי גבעת שמואל, אלא אלה שיבואו מבחוץ. יש קנטרי שכונתי הפועל גם בשבת בשכונת רמת הדקלים ואף אחד לא יצא נגדו – עובדה שאפשר להסתדר, אם יש רצון טוב. צריך להבין שעל כל תושב אחד של גבעת שמואל שיבוא לקנטרי בשבת, יבואו 10 מבחוץ.
אבל אתם מרגיזים את הציבור הלא דתי
באמת שאין לנו כוונה כזאת. אילו הציבור הלא-דתי היה גר ליד הקנטרי, האמינו לי שהוא היה מתרגז יותר מאיתנו (ויש כאלה בשכונת רמת הדקלים שהם מתנגדים לקנטרי). אנחנו לא מעוניינים לפגוע בציבור לא-דתי, אלא מבקשים הידברות, שישמעו את הציבור הדתי וצרכיו, וניתן יהיה להגיע להסכמות שימזערו את הפגיעה לשני הצדדים וכולם יוכלו לחיות עם המצב החדש. אם מי שקובע את תנאי המכרז יהיה מוכן ללכת לקראת הציבור הדתי כפי שהציבור הדתי מוכן ללכת לקראתו, העניין ייפתר בהבנה והסכמה.
עבורנו, הערך של מנוחה ביום השבת הוא לא דבר שולי; הוא אחד הערכים החשובים ביותר בחיי כל יהודי מסורתי. במהלך אלפי שנים אנשים מסרו את נפשם ולא היו שותפים לחילול כבוד השבת. חבל, שדווקא פה נשמעים קולות של זלזול בשבת ואין הבנה לחשיבותה בציבור המסורתי.
?מה עם חיה ותן לחיות
מה שייך הביטוי הזה כאן? "חיה ותן לחיות" נאמר על אדם שרוצה לנהוג לפי חופש המצפון שלו בבית שלו – אנחנו לא מפריעים לו. אולם כאן זה קנטרי ציבורי שאמור לשמש דתיים ולא-דתיים יחדיו, שיש לו השפעה משמעותית על איכות החיים של אלפי תושבים. אילו מי שאומר "חיה ותן לחיות" באמת היה מאמין במה שהוא אומר, הוא לא היה מתנהג כך.
זה מאבק רק של הציבור הדתי
זה נראה כך, מכיוון שהנפגע הישיר הוא הציבור הדתי. אולם למאבק הזה שותפים גם חילונים וגם מסורתיים שאיכות החיים חשובה להם. ויותר מכך, יש בעיות משפטיות למכרז ונסיבות חשודות: עלות מסמכי המכרז היתה 10,000 ₪ (סכום גבוה מאוד). המכרז קבע כי ליזם צריך להיות ניסיון, ועל פי מכתב היועץ המשפטי אין לו הניסיון הנדרש. משכך, הצעתו אמורה היתה להיפסל. מה עשו? צירפו חברה נוספת להפעלת הקנטרי, חברה שלא נגשה למכרז ואינה מחוייבת למועצה כלום. ועוד, במתחם יש 6 דונם "מיותרים" שיש רגליים לסברה שקיימת תוכנית פנימית להפוך אותם למסחרי, חנויות טבע, בית רופאים וכו' – בניגוד לתב"ע ולמכרז. דברים אלה מעלים את החשד שהמכרז היה "תפור" במידה או אחרת. המאבק הוא לא רק לאינטרסים של הציבור הדתי.
אבל אתם מיעוט בציבור ומיעוט לא קובע
הציבור הדתי אינו מיעוט בגבעת שמואל. וגם אילו היה מיעוט, גם למיעוט יש זכויות. פרט לכך, מדובר במיזם לתקופה של עשרות שנים. מי יודע מי יהיה הרוב ומי יהיה המיעוט בעוד 5 שנים? ומה אז? האם החילונים יסכימו שהציבור הדתי יעשה כאוות נפשו?
?אולי זה רק מאבק פוליטי
מובילי המאבק אינם אנשים פוליטיים, אין להם דרישות פוליטיות, או טענות פוליטיות (קרי שצריך לעשות שינויים פוליטיים כאלה או אחרים). איכות חיים אינה דבר פוליטי, וקדושת השבת על אחת כמה וכמה. אדרבה, שינסו אותנו ויראו שאפשר להסתדר ואין לזה שום קשר עם פוליטיקה.
?איך אפשר לעזור
הצטרפו לעצומה (נמצאת באתר). צרפו את בן/בת הזוג, ילדים מעל גיל 18, ואת השכנים.
אם יש לכם אפשרות: השמיעו קולכם בתמיכה.
אם המצב כואב לכם, אל תתעצלו, כתבו מכתב מכובד למועצה, הביעו את כאבכם ובקשו כי יימצא פתרון מכובד
אם המצב כואב לכם, אל תתעצלו, כתבו מכתב מכובד למועצה, הביעו את כאבכם ובקשו כי יימצא פתרון מכובד
(פקס 5323558). כתבו גם מכתב מכובד לחברת שפיר, היזם הבונה את הקנטרי (פקס 9248174) ושלחו אלינו העתק (פקס 5329929).
כל תרומה לכיסוי ההוצאות תתקבל בברכה.
כל תרומה לכיסוי ההוצאות תתקבל בברכה.
עצומה למען השבת בגבעת שמואל
בס"ד
לכל התומכים במאבקנו, אנא המשיכו וחיתמו על העצומה הנוכחית
להצטרפות לעצומה נא שלחו מייל לשי שגב- ssl@bezeqint.net
לכבוד יו"ר וחברי מועצת גבעת שמואל
אנו, תושבים מודאגים בגבעת שמואל, פונים אליכם באופן אישי ומבקשים מכם לכבד את קריאת הרבנים של היישוב שליט"א, להופיע לישיבת המועצה, להצביע ולפעול נגד היוזמה לאשר כי הקנטרי קלאב יופעל בשבת ובחגים
גבעת שמואל הינה יישוב ותיק בעלת ציביון ייחודי, אשר משך אליו תושבים דתיים ושומרי מסורת. הייחוד שלו הביא לעליית ערך הנדל"ן ואנשים שילמו במיטב כספם מכיוון שחיפשו יישוב שבו יודעים להעריך את השבת, והסתמכו על ההסכם הקואליציוני לפיו הסטטוס קוו של שמירת השבת הציבורית – יישמר.
עתה נודע, כי מזה מספר חודשים קיימת תוכנית (שהציבור הרחב עד כה לא היה מודע לה ועדיין חלקים נכבדים ממנו אינם מודעים לה) לאשר ליזם פרטי הקמת קנטרי קלאב שיפעל 7 ימים בשבוע, על אדמה ציבורית. מיד לאחר שיאושר עניין זה יוכלו יתר בעלי העסקים (היושבים על אדמה פרטית) לפתוח את יתר העסקים, לרבות הקניונים, וגם אם תנסו למנוע זאת מהם, הם יקבלו זאת בקלות בבית המשפט, בשם עיקרון השוויון.
ברור לכל אדם מן היישוב, כי הפעלת הקאנטרי בשבת (בשטח 32 דונם!) לא תהיה כלכלית עבור היזם, מכיוון שכל התושבים הדתיים וחלק נכבד אחר של תושבים מסורתיים, ועוד חלק אחר שנהנה מקנטרי במקומות אחרים – לא ישתמש בשירותי הקנטרי בשבת – אלא היזם יפנה לתושבי הסביבה – בקעת אונו ופתח תקוה, הם יבואו ליהנות מהקנטרי בשבת, ולאחר מכן יתענגו על סיבוב קניות בקניונים הפתוחים וייהנו מהפארקים בגבעה, והכל על גב התושבים, שיראו איך יום המנוחה היחיד שלהם נרמס, ואלפי אנשים מחוץ ליישוב ממלאים אותו ומפריעים למנוחתם, שלא לדבר על עומס התנועה, הרעש והלכלוך, שיוביל להורדת ערך הנדל"ן באיזור
עליכם לדעת זאת – ההיסטוריה מלמדת כי אף אחד לא מרוויח מאומה כתוצאה מחילול שבת, ודאי לא חילול שבת המוני וגרימת צער לאלפי תושבים. אל תתנו ידכם לעוול זה אשר ייזכר לדיראון עולם!
יתכן ואינכם מודעים לתוצאות הקשות הצפויות מהחלטה נמהרת כזאת ולכן אנו פונים אליכם, ומבקשים בכל לשון של בקשה – אנא עשו כל שביכולתכם למנוע עוול כזה ליישוב ולתושביו.
על כן באנו על החתום
הערה - בין החותמים גם אנשים שאינם דתיים, המזדהים עם המאבק שלנו וסבורים כי לא יעלה על הדעת להתעלם מציבור המהווה מחצית מתושבי גבעת שמואל
הרב רפאל שטרן
הרב יהודה יונגסטר
הרב מרדכי אפרתי
הרב ד"ר יצחק קראוס
הרב שמואל יניב
הרב שבתאי פישר
הרב משה ויצמן
הרב ד"ר יאיר הלוי
הרב אייזנטל דורון
הרב משה ויצמן
הרב שלמה גלרנטר
הרב משה פאלוך
אבי וחגית רט
אורן וברוריה שיינברג
וולקן אלון
פרופ' עמוס פריש
פרופ' יעקב ליפשיץ
ד"ר איתי ליפשיץ
ד"ר יהושע מירון
ד"ר ישראל רוזן
ד"ר אברהם כרמלי
ד"ר אליהו אוזן
ד"ר אלעד פינקלשטיין
ד"ר גיתית הרשקוביץ
ד"ר נתן זאוברמן
ד"ר עמיחי רדזינר
ד"ר אלון אידלשטיין
ד"ר רון קליינמן
ד"ר אלטמן יעקב
ד"ר יחזקאל באומגרטן
ד"ר ניצן קליינמן
ד"ר מרדכי מאיר
אורן אלפי
אבי קורנגוט
אנגלסמן אלחנן
עו"ד שי שגב
עו"ד יצחק מצרי
עו"ד מיכל וולדיגר
עו"ד אריאל ומירי אליצור
עו"ד אבי נתנאל
עו"ד שמחה אלטשולר
עו"ד אודי הקר
עו"ד שרון נוימן הקר
עו"ד יונתן הקר
עו"ד אפרים הרמן
עו"ד חגית הרמן
רו"ח אשר דסקל
רו"ח דני שמש
רו"ח רוני באומס
רו"ח קובי סטלר
שרה ושעיה ז'ילונקה
אלי בורג
אריאל פלאי
שלמה כהן
רוני גרוס
שרגא לפידס
בני ויפעת וייס
עזריאל וטלי קזלו
רחלי אברמוביץ
אריאל גולן
זק סדן
דב רעות
אריאל ותמי זימר
יוסי ורחל שפיגל
אריה הנץ
צביקה גלנט
אמיר חמיש
אבשלום פרישטיק
משה וסיגל ביטן
אורי וולדיגר
פנינה, דוד, דב, רננה מירון
רבקה ואליעזר טרפון
יעל וזאב שוורץ
יגאל יצחק
צביקה איצקוביץ
נתן וג'ינה לוי
נועם אילון
משה אלון
אבי צדוק
אמיר
אודי אוסטר
משה קיסר
יוסי שמואל
אלן וכוכי אלישע
יוסי אדלר
אהרון ורחל וינדר
ורד, רע וברית סטלר
חיים לנשנר
רחלי ושייקה אברמוביץ
מאיר לוי
אלון וחנה שיינברג
מאיר לוי
אלון וחנה שיינברג
אמיר שרון
אשר נאמן
אריאל דרייפוס
רותי רייך
בלויגרונד אברהם
בורק דוד
כהן עזרא
זילכה אלי
אנגל שי
מיטל קיסר
עידן פוגל
אליהו ירט
ניקול ירט
זיו עיני
אברהם דיאמנט
אביחי פולק
שרעבי אבינועם
אהרון שמואלי
פרי דוד
טסה דורון
אבנר מימון
פרי יהודה
רונית אלוש
מרדכי אלוש
ניר פז
איציק ברקן
שבתאי אמנון
שבתאי ליאורה
צוריאל גולן
אבי קירמאייר
חיים מאיר
אלי סהר
עקיבא גולן
אסתר ציטרנבאום
אסף שלזינגר
שרי שלזינגר
מלי בניאן
איציק בניאן
רפי שמואל
יוסי ברקן
דוד נפתלי
לאה דיאמנט
יוסי גברא
איילת גברא
טלי ואורן זיו
שרגא מלטר
קובי גרוס
אביבה חבה
יחזקאל חבה
יאיר גרוהר
גתית גרוהר
רותי ויינברג
אפי ויינברג
חיים נתן
שגית שבת
יעל שטרן
עודד שטרן
עופרה שרון
משה שרון
שאול רויטמן
שלמה רויטמן
שני רויטמן
עמוס אגיב
כהן אריאל
כהן אלינור
כהן אלעד
עידן משה
פיניאן יאיר
אוריה יחיאלי
רז שרייבר
מיכה ברט
רפאל מגיד
פיש מרדכי
פישר אריה
ריזל אריה
איתי שטיינמץ
אלי ברדוגו
רונן חיים
בן ציון סלע
שרה רונן
דורון אריאל
כהנים איתן
מלמד משה
ישי שמאי
אשכנזי שאול
דוד חזות
סלין חזות
דוד מטיאש
נתי כהן
אלביה אוזן
א. פרלמוטר
שמואל ע.
יגאל כהן
אורטל כהן
יוסף אייזנברג
מנחם מושקוביץ
חיים טייטל
יצחק שוקרון
מאיר ובינה בוכד
צביקה אשכולי
רחמים שקרוב
סמדר אשכולי
נתן לוי
חיים ויינרב
חיים לזר
רונית מלמד
גדי מלמד
שי סגל
נדב שחם
שירי שחם
גיל אשד
אביטל רט
איילת רט
שרה רט
אריק קליין
עידית פינקלשטיין
יצחק גולן
יוחאי כהן
דרור רוזנזון
מייק רוזן
לירון נגלר-כהן
יעקב קלמן
בלדד נדל
חיים הומינר
שלומית סבו
נעם זיו
שמרית למפנר
כהנים אברהם
בניסטי נתן
דרמון סיריל אליהו
יוסף מלכא
מאיר לוי
איציק ברקן
גילת אביאלי
יחיאל ורונית שמשי
חנן וזהבית כהן
לזלי זאוברמן
רנה ואבנר אולמן
אילנה ונתי זנד
דוד ו-ורד אשר
אפרים מרדכי
דורית ויעקב קופיץ
דב ניומן
אבשלום אלזס
נורית אלזס
ענת ליפשיץ
מירה הרשקוביץ
בני הרשקוביץ
שגב רונית
שגב חיים
שגב מלכה
שגב רחל
שגב לינוי
שגב שרין
חנה ליפשיץ
אנטוניה דויטש
דבורה ואריאל הרטוב
אבי ותמי גולד
חנן מנדל
מיכל וערן אביאלי
עירית ואלדד יוקר
אברהם ואורלי אזראל
גרוס יעקב
שלמה ורותי אפד
גולניק ליאור ומיכל
יצחק וינטר
משה רקנטי
הרמן שושי וחגי
לאה ומאיר ולר
יעל רוזנברג
גילת אביאלי
צביאל ויז'ניצר
אורי בוחניק
מיכל הקר
בלהה רותם
אופיר גולן
הכהן דליה
פרץ פנחס
בעז צבאן
ה. ויצמן
נחמה פריש
יעקב יצחק
אושרת יצחק
אסתר גולדברג
שירן רט
משרקי אהרון
ברזילי יעקב
אתי, אריאל ושמעון גולדפרב
סביון עליזה
דליה חטב
לאה צבאן
אליאן דסקל
ניצה ואיציק אורנשטיין
אבישג פרץ
רחמים ביטון
מרים ביטון
שלום ביטון
משה ביטון
סלין סופר
רוני צאיג
שלומית ברימה
אברהם ברימה
יעקב צאיג
ליאת צאיג
שניאור צאיג
רינת צאיג
דרור ענבר
מאיר חנונה
מיכל חנונה
דינה חנונה
מליח איתמר
דרור אברהם
נאמן אשר
אביחי פולק
אמיר שרון
אריאל דרייפוס
מאיר סיידלר
לוי רשלי
לוי יוני
הרשקוביץ דרור
פלג יוסי
פלג רחל
יצחק מלכה
צחי הולצמן
רון קלסקי
מירי הלוי
יעל כהנים
ליאת בת רימון
סנדרין אלבאום בוחניק
יפעת באבאי
בתיה קעניג
אופיר שוורצבוים
יוסף טויטו
לקס ברכה
יונתן גרוס
חני גרוס
שרם אבי
כרמיאל ישי
ב. שרית
ש. נגאל
טבע חיים
גרינברג אורי
אמיר כהן
ניר פז
גיא ברגר
יפעת בר זכאי
פיני בר זכאי
חיים אלט
ורדה אלתרמן
אלי לוי
ב. נעמה
רחל ושמואל דינקין
אריאל עיני
תמיר גודין
רונה הילר
אודי אבידן
שלמי אגרון
דביר שמואל
אבנר סיני
דוד בוזגלו
מירילשוילי אהרון
מירילשוילי אבישי
צבי גורני
גבריאל עזור
ביתן דוד
מתי פישר
ביתן רחל
מרין פרנקל
דינה פרנקל
שלמה פרנקל
נחמה פרנקל
בנימין פרנקל
יעקב פרנקל
יפית כהן
דינה כהן
שלמה כהן
יעל כהן
יעקב כהן
ברוך שרייבר
נסים בראל
פוקס ישראל
שועלי יהושע
חיים סיגנר
אפי ויטמן
צבי אילן
חיים מאירוביץ
א. אשר
ה. איתי
חן מסיקה
טל דביר
אברהם שרייבר
דוד זנזורי
אריאל פיקסלר
אליסף דיאמנט
אבינועם אליהו
מיכאל ששון
רונקין דוד
צפיר שיינברג
רונקין אילנה
דפנה שיינברג
מיטל אדלר
אלון משעלי
וקסמן דוד
דוד קודרה
יעקב פרנק
אדוניהו כלב
אבישי דוד
יצחקי עדי
תורג'מן שמעון
תובל יצחק
חייט יעקב
ג'רבי עמוס ויהודית
כהן יוסף
ג'רבי ליזי
תורג'מן בת שבע
תורג'מן אביעד
תורג'מן אפרת
דוד גד
לוי יוסף
ד. שוורץ
גוזלן דוד
ירון צור
זאב כהן
אלון כהן
זאוברמן דב
אברי קדי
שלום פרחי
יוסי פרץ
איל דימני
דניאל פרץ
אהרון ויטמן
אלי בן חנוך
דניאל משה
נתנאל בן דוד
יעקב פרנקל
מלמה משה
עדית שטיינמץ
אריאל גולן
צוריאל גולן
אריאל פרנק
בן שלמה יקותיאל
עמוס חכמון
דוד ויסמן
בן ליאור
דרור פלג
שמואל טובי
יהונתן לוי
יעקב ורנר
מתן קרמר
רון שמש
שמואל רפאל
איתי אקרמן
ורד אקרמן
יורם בלום
נועם ואושרית ליבוביץ
דורית ושלומי פורת
בועז וציפי לוריא
ניסן ורבקה כרמי
דוד המלסדורף
רונית ואביחי רוזנוסר
שגית שבת
פרידה וצביקה ויצמן
נעמי וירון בן זכאי
אילנה ודוד הלר
שרית שבתאי
עמיחי ויעל הלמן
שמואל מרקוביץ
חורי גבריאל
אודי סדן
שרי כהן
נטעלי כהן
אורי כהן
עדי ויניב פישר
מירי פרלמוטר
משה פרלמוטר
בתיה הירשוביץ
ריקי וצביקה גולדרייך
תמר מאיר
שרה ודוד ווילק
יוסף טויטו
ברכה טויטו
מיכאל טויטו
דוד שטרן
זילברצוג שמעון
שלמה נוה
יהושע שלזינגר
מושקוביץ יוסי
ירון שיל"ת
ישראל קסירר
יוסי שפירא
אריאל ברק
דותן סוקולובר
ספיר מתיתיהו
אמיתי סביון
לוי שפץ
דודו כץ
עטי אנגלסמן
רון ולסקי
יצחק מלכה
צחי הולצמן
משה בר און
דליה ברזילי
יצחק זיסר
רותי פרץ
סיידלר
שירה ס.
ח. אסף
לוי שלי
יצחק הכהן
עודד איזנבך
הדס איזנבך
חני אישון
מילמן צבי
בית יעקב אלישמע
בנימין פרקש
הדסה פרקש
מרדכי רוזנברג
עידן פישמן
מתן ויסמן
אוהד הייזלר
גיא בן חיים
יוסי פרינס
רועי ג
צוריאל ק
אור ויסמן
מתן ויסמן
גלעד שפיגל
פרק גורביץ
יונתן לאופר
עמרי פניאל
ירדן קליינמן
אוריאל גוטסדינר
אלי בן חנוך
דניאלי משה
נתנאל בן דוד
יעקב פרנקל
מלמה משה
יגאל יצחק
פנחס ג
יוני צרפתי
אסף אנגלרד
יוני שטינמץ
יוסף קיסוס
דוד ליפשיץ
יעקב פלד
רוני עמר
אברהם רוצ'ס
דובי פלדמן
שומרון ר
רונן שדמון
אורי ג
אלי בוקובזה
ש. עופר
אלכסנדר מושקוביץ
מאיר ליפשיץ
דוד כהן
דני דיקנוף
אבישי ופנינה וייס
יהודית פינקלר
שי ואריאלה כהן
אביטל יערי
מלכה טויטו
עדה ברוך
חני שתבי
סופר שרה
סופר מיכל
אורית גרינברג
בילי שרייבר
אסתר מגיד
דבורה קונלי
מיכל אייזנברג
יעל אלמסי
טויטו זהבה
עינת בלום
משיח אורית
גוזלן לסלי
שירה שפירה
מרינה כץ
נעמי ברגר
בודה חנה
ניצה אורנשטיין
לוי דפנה
עפרה סמואל
אפרת טילינגר
אסנת לוי
שושי סוליד
גרניק אתי
אילת פישר
יוסף ונעמי נשיא
אורן ובילי מיקנובסקי
אסתר ודורון עצמון
יוסי שטרהל
יוסי ואורה כהן
מיטל סבג
הדס הרמן
סמדר לבנון
שירה עיני
רחל דון יחייא
קליינמן חנה
בלוך איריס
גלרנטר מאשה
י. שוורץ
בן יצחק אסתר
הילה שפירא
אריאלה מיכאל
נולי לב
מיכל וייטמן
רבקה סבן
שולי קרמר
עינת כהן אראל
עיני גאולה
רונית מלמד
לימור כאפי
בלבן
עליזה ב
זרקי א
מרים יובל
אתי פרטוש
ד. קליין
שמואל יהודית
אורנית מלחי
נורית דרמר
יונית וטנשטיין
יעל מתן
פרי אתי
פרקש ענבל
רותם בלהה
שמרית למפור
קליינמן יהודית
רחל י.
סיון טויטו
רחל אדם
שושנה אדם
שרה דבוש
שולה בן אבו
אורנה טויטו
איריס ביתן
אביגיל ביתן
מלי בוזגלו
אפרת פוקס
זיוה י.
נעמי נ.
מרב רז
ירון זמיר
אורן אריה
איתן שלו
אהרון טבק
ר. צוריאל
מונסונגו עמנואל
מנחם כץ
אבי קירמאיר
בלומנטל אליעזר
א. בן
בן ציון אדורם
יעל אדורם
בן דוד זוהר
רחל בן שימול
נינה סלם
אסתר בלה
סיגל בית
שמעון פרטוש
כוכי אלישע
אילנה אהרון
אלן אלישע
יצחק סבן
אבנר הר טוב
יום רביעי, 25 ביולי 2007
קצת מושג
לפניכם תמונות של בניינים הקרובים לקנטרי. בקרבתם יקומו עוד מאות יחידות דיור - שתהיינה קרובות יותר לקנטרי - 500 יחידות במתחם אפריקה ישראל, ועוד עשרות או מאות יחידות על רחוב הזיתים, היכן שהיה הטקס
רחוב הזיתים יהפוך להיות אוטוסטרדה בת 4 נתיבים שתתחבר עם פתח תקוה
זהו המצב הקיים כיום
href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhtxm8RwL0KCh16r4u6felY1r-GtDjpuF_ZmsPbJTK7jYJoMT5x8rKIR9CJ4MlDLIGw7VW1XVFby-XRTVVCr-67KBD_zex44H_hRkQrlvOSFJ9rtRdvh0mcRg8qQawmTs6qyWkGt6sMvQ/s1600-h/7.JPG">
רחוב הזיתים יהפוך להיות אוטוסטרדה בת 4 נתיבים שתתחבר עם פתח תקוה
זהו המצב הקיים כיום
href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhtxm8RwL0KCh16r4u6felY1r-GtDjpuF_ZmsPbJTK7jYJoMT5x8rKIR9CJ4MlDLIGw7VW1XVFby-XRTVVCr-67KBD_zex44H_hRkQrlvOSFJ9rtRdvh0mcRg8qQawmTs6qyWkGt6sMvQ/s1600-h/7.JPG">
האם יש סיבה לטקס הנחת אבן הפינה ?
ביום 1.7.07 התאספו תושבים לראות את יובל המבולבל בגבעת שמואל אגב טקס "הנחת אבן הפינה" לקנטרי. כמובן שלא ידעתם את כל העובדות ולכן גם לא יכולתם לשאול את השאלות הנכונות. אז אם הדבר מעניין אתכם, ראו את התמונות, קראו את הכתבה, ותהיה בפניכם תמונה מעודכנת יותר
העבודות החלו כשבועיים לפני דיון בעתירה בעניין הקנטרי. ימים ספורים לפני הדיון הוגשה תגובה מאת חברת שפיר ובה העלתה את הטענות הבאות
הרושם העולה מדברים אלה, שהבניה מתחילה באופן מיידי, ולכן חבל על העתירה! קראו היטב מה כתוב בסעיפים אלה. אולם התברר כי דברים אלה אינם מדוייקים - הבניה לא נעשתה בהיתר, וגם אין ציוד בשטח כמו שאומרים, ואפילו הטקס לא בוצע במתחם
הכתבה
המועצה אומרת: הכל על פי היתר
אז איך הוציאו צו הפסקת עבודה?
שלא יהיה לכם ספק - צו הפסקת העבודה הוא מ-1.7.07 ואילו הכתבה פורסמה קרוב לשבועיים לאחר מכן! ותגובת המועצה ניתנה לאחר צו הפסקת העבודה!
ואיפה כל הציוד בשטח?
הרי שפיר טענה לבית המשפט שהיא שמה את הציוד בשטח והם מוכנים להתחלת הבניה באופן מיידי?
ונשאלת השאלה האם יש סיבה שנערך הטקס הזה, כאשר אפילו טרם בקשו היתר בניה? לטענתנו הדברים נעשו כדי לקבוע עובדות בשטח וכדי לטעון טענת "מעשה עשוי" (שאתם רואים עד כמה היא מדוייקת) על מנת שבית המשפט ידחה את העתירה. מה דעתכם
העבודות החלו כשבועיים לפני דיון בעתירה בעניין הקנטרי. ימים ספורים לפני הדיון הוגשה תגובה מאת חברת שפיר ובה העלתה את הטענות הבאות
הרושם העולה מדברים אלה, שהבניה מתחילה באופן מיידי, ולכן חבל על העתירה! קראו היטב מה כתוב בסעיפים אלה. אולם התברר כי דברים אלה אינם מדוייקים - הבניה לא נעשתה בהיתר, וגם אין ציוד בשטח כמו שאומרים, ואפילו הטקס לא בוצע במתחם
הכתבה
המועצה אומרת: הכל על פי היתר
אז איך הוציאו צו הפסקת עבודה?
שלא יהיה לכם ספק - צו הפסקת העבודה הוא מ-1.7.07 ואילו הכתבה פורסמה קרוב לשבועיים לאחר מכן! ותגובת המועצה ניתנה לאחר צו הפסקת העבודה!
ואיפה כל הציוד בשטח?
הרי שפיר טענה לבית המשפט שהיא שמה את הציוד בשטח והם מוכנים להתחלת הבניה באופן מיידי?
ונשאלת השאלה האם יש סיבה שנערך הטקס הזה, כאשר אפילו טרם בקשו היתר בניה? לטענתנו הדברים נעשו כדי לקבוע עובדות בשטח וכדי לטעון טענת "מעשה עשוי" (שאתם רואים עד כמה היא מדוייקת) על מנת שבית המשפט ידחה את העתירה. מה דעתכם
יום שישי, 25 במאי 2007
יום שני, 11 בדצמבר 2006
כתבו עלינו בעיתון הצופה
תולי פיקרש - הצופה
לאחר שנים בהם נחשבה גבעת שמואל למעוז מובהק של הציונות הדתית, יוצאים עתה תושביה הדתיים למאבק על דמותה של השבת ביישוב המעורב שלהם. הסיבה: המועצה המקומית קיבלה החלטה תקדימית להקים ביישוב קאנטרי שיפעל שבעה ימים בשבוע * סטטוס-קוו ישן, ראש מועצה נחוש, פוליטיקה פנימית ויזמים נמרצים מובילים את המאבק הזה, בו מבטיחים התושבים לא לוותר. "צריך לעצור את חילול השבת הזה כבר עכשיו", הם אומרים, "אחרת יהיה מאוחר מדי"
הדבר האחרון שתושביה הדתיים של גבעת שמואל היו רוצים הוא שביישוב הפסטורלי שלהם תפרוץ מלחמת דת. בשנים האחרונות, וזה ידוע, הגיעו לגבעת שמואל אלפי זוגות צעירים דתיים, גרמו לפריחת והתפתחות המקום והפכו אותו למעוז ציוני-דתי מובהק. אחת הסיבות לבחירת מקום המגורים הזה דווקא, מעבר לקרבה לתל-אביב והבניה המואצת לזוגות צעירים, היה הקשר הטוב שהתקיים לאורך השנים בין הדתיים והחילונים ביישוב. דווקא משום כך, המחשבה, על התפוררות הסטטוס-קוו הזה בימים אלה, מרתיחה. בשבוע שעבר קיבלה מליאת מועצת גבעת שמואל, על חודו של קול, החלטה תקדימית בדבר הקמת מרכז ספורט ונופש בשטח היישוב, שיפעל שבעה ימים בשבוע, כולל חגים. ההחלטה עוררה, כצפוי, זעם בקרב תושביה הדתיים של גבעת שמואל, שנערכים עתה למאבק בתוכנית, כולל פניה לערכאות משפטיות. ראש המועצה, מצידו, נשאר דבק בהחלטה כי בניית הקאנטרי מתבקשת וכך, עומדת המלחמה על השבת לצאת לדרך.
לאחר שנים בהם נחשבה גבעת שמואל למעוז מובהק של הציונות הדתית, יוצאים עתה תושביה הדתיים למאבק על דמותה של השבת ביישוב המעורב שלהם. הסיבה: המועצה המקומית קיבלה החלטה תקדימית להקים ביישוב קאנטרי שיפעל שבעה ימים בשבוע * סטטוס-קוו ישן, ראש מועצה נחוש, פוליטיקה פנימית ויזמים נמרצים מובילים את המאבק הזה, בו מבטיחים התושבים לא לוותר. "צריך לעצור את חילול השבת הזה כבר עכשיו", הם אומרים, "אחרת יהיה מאוחר מדי"
הדבר האחרון שתושביה הדתיים של גבעת שמואל היו רוצים הוא שביישוב הפסטורלי שלהם תפרוץ מלחמת דת. בשנים האחרונות, וזה ידוע, הגיעו לגבעת שמואל אלפי זוגות צעירים דתיים, גרמו לפריחת והתפתחות המקום והפכו אותו למעוז ציוני-דתי מובהק. אחת הסיבות לבחירת מקום המגורים הזה דווקא, מעבר לקרבה לתל-אביב והבניה המואצת לזוגות צעירים, היה הקשר הטוב שהתקיים לאורך השנים בין הדתיים והחילונים ביישוב. דווקא משום כך, המחשבה, על התפוררות הסטטוס-קוו הזה בימים אלה, מרתיחה. בשבוע שעבר קיבלה מליאת מועצת גבעת שמואל, על חודו של קול, החלטה תקדימית בדבר הקמת מרכז ספורט ונופש בשטח היישוב, שיפעל שבעה ימים בשבוע, כולל חגים. ההחלטה עוררה, כצפוי, זעם בקרב תושביה הדתיים של גבעת שמואל, שנערכים עתה למאבק בתוכנית, כולל פניה לערכאות משפטיות. ראש המועצה, מצידו, נשאר דבק בהחלטה כי בניית הקאנטרי מתבקשת וכך, עומדת המלחמה על השבת לצאת לדרך.
קשר התלות נותק
בניית הקאנטרי שיפעל בשבת, שמובילה למלחמה הנוכחית, החלה לפני מספר חודשים, כאשר ראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן ארי, איש הליכוד, קיבל החלטה מרחיקת לכת. הוא קבע כי לאחר שנים ארוכות בהם נבנים ביישוב מגדלי מגורים רבים אך בניית התשתיות לא מתפתחת כראוי, הגיע הזמן לקדם מספר פרויקטים מבניים במסגרת פיתוח היישוב. כך, החליט בן ארי להקים בגבעת שמואל מתנ"ס חדש, לפתוח שני קניונים וכן להקים מרכז ספורט ונופש שיתפרש על שטח של 32 דונם בצפון מזרח גבעת שמואל. הקאנטרי המתוכנן, כך נקבע, יכלול ארבע בריכות שחיה, מגרשי טניס, חדרי כושר, משטח החלקה לגלגליות, קפיטריה וכן פארק שעשועי מים שיוקם על שטח של כחמישה דונמים. התוכנית להקמת מרכז נופש וספורט בגבעת שמואל קיימת אמנם כבר שנים רבות, אך בן ארי החליט, מסיבותיו שלו, כי דווקא עכשיו הגיע הזמן להוציא אותה לפועל. גורמים בגבעת שמואל מסבירים כי בן ארי לא חשב רק על פיתוח היישוב כאשר החליט לאשר את הקמת הקאנטרי. לדבריהם, גם הפוליטיקה המקומית קשורה קשר אמיץ בהחלטה הזו. מועצת גבעת שמואל מורכבת מ-11 חברים: שלושה שייכים לסיעת "כוח" של ראש המועצה (המזוהים עם הליכוד), שלושה שייכים לסיעת "גש" המזוהה עם שינוי ומר"ץ ואילו חמישה נציגים מגיעים מהסיעה הדתית בעיר, בראשות אברהם גולדברג. הסיעה הדתית היתה חברה בקואליציה העירונית בשנים האחרונות, אך לפני מספר חודשים, אחד מחבריה יצא נגד ראש המועצה ועבר לאופוזיציה. זמיר בן ארי, כך על-פי גורמים מקומיים, החליט לצרף את סיעת "גש" לקואליציה כדי לחזק ולייצב את מעמדו, ובצעד זה אכן הצליח לנתק את קשר התלות שבינו ובין הסיעה הדתית. ומכאן ועד לאישור הפעלת קאנטרי קלאב בשבת, הדרך היתה קצרה. הנהלת המועצה, שעתה היתה מורכבת מרוב חילוני, אישרה את התוכנית לפני כארבעה חודשים, ועדת המכרזים המליצה לאשר ההתקשרות עם קבלן ידוע לאחר שנבדקה הצעתו, ובשבוע שעבר, כאמור, עברה ההחלטה גם במליאת המועצה. שישה בעד לעומת חמישה נגד. לאחר ההצבעה השבוע אמר ראש המועצה, זמיר בן ארי: "למרות ניסיונות רבים, לעצור ולעכב את העלאת הנושא, על-ידי חברי המועצה מטעם הסיעה הדתית ותושבים דתיים, שאף עתרו לבית המשפט בניסיון למנוע את העלאת הנושא בישיבת המליאה, הצלחנו לאשר את הענקת הזיכיון ליזם הזוכה. הדבר יאפשר לנו, לאחר ההליכים הפורמליים המתבקשים, לצאת מיד לעבודות הקמת מרכז נופש והספורט". בציבור הדתי אמרו בתגובה: "ניאבק ככל יכולתנו בהחלטה הזו, שפוגעת באיכות חיינו וחיי ילדינו".
הקניונים יישארו סגורים
בגבעת שמואל חיים כיום כ-24 אלף תושבים. בשנים האחרונות הגיעו למקום אלפי משפחות דתיות, שהתמקמו בעיקר באזור החדש של היישוב, זה שבקצהו אמור לקום הקאנטרי המתוכנן. לציבור הדתי ביישוב אמנם כבר יש רוב משמעותי של 70 אחוזים בגילאי הילדים, אולם בגילאים הבוגרים - בעלי זכות ההצבעה - החילוניים ומסורתיים עדיין נהנים מרוב מוצק, גם הוא של 70 אחוזים. עד היום, לא התגלו בעיות מהותיות ביחסים שבין דתיים וחילונים ביישוב. הסטטוס קוו בנושא השבת נשמר בקפידה, כולל הבטחות בכתב שנתן ראש המועצה בתחילת כהונתו, לפיהם הקניונים המתוכננים לקום בשטח היישוב החדש בתוך שנה עד שלוש שנים, לא יפעלו בשבת. זמיר בן ארי אף חזר על ההתחייבות הזו גם בישיבת המועצה הסוערת בשבוע שעבר, בה נכחו למעלה ממאה תושבים - מחציתם דתיים ומחציתם חילוניים. אל מול דרישת נציגי "גש" במועצה שרצו לאשר גם פתיחת חנויות בשבת, שב בן-ארי והבהיר כי לא יאפשר זאת. ובכל זאת, פרנסי ורבני הציבור הדתי במקום לא נרגעו. הם טוענים כי פתיחת הקאנטרי תוביל בוודאי גם לפתיחת חנויות בשבת, ומכאן גם לחילול שבת המוני, היות וסגירת החנויות בשבת לא תעמוד במבחן בית דין. חשוב לציין כי בגבעת שמואל פועלת כיום בריכה בשבת בשיכון "בית וקאנטרי", אך מדובר בבריכה הממוקמת על שטח פרטי, בעוד שהקאנטרי המתכונן צפוי לקום על אדמה ציבורית. עו"ד שי שגב, ממובילי המאבק נגד פתיחת הקאנטרי בשבת, מדגיש כי מלבד חילול השבת הצפוי והפגיעה בסטטוס-קוו שנשמר שנים, יש כאן גם פגיעה משמעותית באיכות החיים ואיכות הסביבה. "מה שמייחד את גבעת שמואל יותר מכל מקום אחר היא האווירה המיוחדת שיש פה בשבת, השקט והשלווה", הוא אומר. "בתור אדם דתי, כאשר הגעתי למקום לפני שלוש שנים, חשבתי שהגעתי לחלקת אלוקים קטנה. הדבר הזה משך לא רק אותי אלא אלפי דתיים נוספים שרצו בזה. ראש המועצה, כאשר נבחר, התחייב לשמור על הסטטוס-קוו, אבל עכשיו הולכים לבנות פה קאנטרי קלאב על שטח של 32 דונם וזו פגיעה מובהקת במרקם החיים הקיים". עו"ד שגב חיבר עצומה, עליה חתמו במשך מספר ימים מאות מתושבי המקום ועוד רבים אחרים הוסיפו שמותיהם באתר האינטרנט המיוחד שהקים לצורך העניין. בעצומה, שהועברה לראש המועצה וחבריה והופצה בכל חלקי העיר, נכתב: "גבעת שמואל הינה יישוב ותיק בעלת צביון ייחודי, אשר משך אליו תושבים דתיים ושומרי מסורת. הייחוד שלו הביא לעליית ערך הנדל"ן ואנשים שילמו במיטב כספם מכיוון שחיפשו יישוב שבו יודעים להעריך את השבת, והסתמכו על ההסכם הקואליציוני לפיו הסטטוס קוו של שמירת השבת הציבורית - יישמר. עתה נודע כי מזה מספר חודשים קיימת תוכנית (שהציבור הרחב עד כה לא היה מודע לה ועדיין חלקים נכבדים ממנו אינם מודעים לה) לאשר ליזם פרטי הקמת קאנטרי קלאב שיפעל שבעה ימים בשבוע, על אדמה ציבורית. מיד לאחר שיאושר עניין זה יוכלו יתר בעלי העסקים (היושבים על אדמה פרטית) לפתוח את עסקיהם, לרבות הקניונים, וגם אם תנסו למנוע זאת מהם, הם יקבלו זאת בקלות בבית המשפט, בשם עיקרון השוויון. ברור לכל אדם מן היישוב, כי הפעלת הקאנטרי בשבת (בשטח 32 דונם!) לא תהיה כלכלית עבור היזם, מכיוון שכל התושבים הדתיים וחלק נכבד אחר של תושבים מסורתיים, ועוד חלק אחר שנהנה מקאנטרי במקומות אחרים - לא ישתמש בשירותי הקאנטרי בשבת - אלא היזם יפנה לתושבי הסביבה, והכל על גב התושבים שיראו איך יום המנוחה היחיד שלהם נרמס, ואלפי אנשים מחוץ ליישוב ממלאים אותו ומפריעים למנוחתם, שלא לדבר על עומס התנועה, הרעש והלכלוך, שיוביל להורדת ערך הנדל"ן באזור. עליכם לדעת זאת, ההיסטוריה מלמדת כי אף אחד לא מרוויח מאומה כתוצאה מחילול שבת, ודאי לא חילול שבת המוני וגרימת צער לאלפי תושבים. אל תתנו ידכם לעוול זה אשר ייזכר לדיראון עולם!". ש. למה בעצם לא הצלחתם להיאבק בתוכנית עוד לפני אישורה? "הבעיה הגדולה שלנו בנושא היא שלא מגלים לנו שום מידע. חברי מועצה שמבקשים לדעת מהם תנאי המכרז לא יכולים לקבל את הפרטים, פרוטוקול ועדת מכרזים לא פתוח לעיון וקשה לנו לדעת במה בדיוק מדובר (עתירה שהוגשה בעניין נדחתה, ט.פ.). 32 דונם זה שטח ענקי, זה שטח של 120 וילות. מי צריך את זה פה בגבעת שמואל? הקרקעות בגבעת שמואל מאוד יקרות, ואם בונים פה קאנטרי, אז שישמש את תושבי היישוב ולא תושבים מהסביבה. "התחלתי את המאבק בגלל השבת, אבל תוך כדי אני מבין שיש פה עוד הרבה בעיות. כאשר שמענו שהולכים להקים פה דבר כזה, רבני היישוב הלכו לראש המועצה שהבטיח להם כי המרכז לא ייפתח בשבת ולכן לא ניהלנו מאבק בנושא. שתקנו. עכשיו אנחנו מבינים שהגיע הזמן להילחם. אנחנו שואלים את ראש המועצה - עשית משהו יפה אז למה להרוס אותו?". ש: איך אתם מתכוונים להיאבק? "במישור הערכי, ננסה לשכנע את הציבור שהדבר נעשה בצורה רשלנית ושלא חשבו על איכות הסביבה של כולם. נציין את העובדה שהקאנטרי המיועד יפעל בשבת ובכך יפגע בציפור הנפש שלנו. במישור הציבורי, ננסה להסביר שאם רוצים קאנטרי, אז לפחות שיהיה איכותי ושישרת את תושבי היישוב. שלא ימלאו אותו עשרות אלפי אנשים מבחוץ".
אסור להעלות את רף המתח
מי שעומד בתווך, בין נציגי הציבור הכועסים לראש המועצה הנחוש, הוא ממלא מקום וסגן ראש המועצה, אברהם גולדברג, ראש הסיעה הדתית במועצה. גולדברג הצביע נגד ההחלטה להקים ביישוב קאנטרי, על אף החשש שישלם מחיר אישי ומפלגתי כבד בשל כך. עוד קודם ההצבעה הקובעת בעניין הקאנטרי, העביר ראש המועצה מסר לגולדברג כי למרות הידידות האמיצה ביניהם - אם יצביע נגד ההחלטה, הדבר יביא לפיטוריו. גולדברג התייעץ עם רבני היישוב, הרב יעקב יוסף זינגר והרב אלעזר אלבז, וכן נפגש עם הרב חיים קנייבסקי בבני-ברק. הוא הסביר להם את משמעות ההצבעה נגד. סיפר על איומיו של ראש המועצה לפגוע בעולם התורה ובפתיחת מוסדות תורניים מתוכננים במידה ונציגי הסיעה הדתית יצביעו נגד וכן הסביר על המחיר שעלולה המפלגה הדתית במועצה לשלם. ובכל זאת, הרבנים הורו לו ולחברי סיעתו להתייצב בישיבת המליאה ולהצביע נגד ההחלטה, "כדי למחות על הפגיעה בכבוד השבת". "באופן כללי, אני טוען שלציבור הדתי אסור להעלות את רף המתח בין דתיים וחילונים ביישוב, כי הדבר עלול להביא לנזקים ארוכי טווח", אמר גולדברג השבוע, "יחד עם זאת, בנושא השבת אני שומע לרבנים. "בשלוש השנים שאני סגן וממלא מקום ראש המועצה, העולם הדתי-ציוני פרח בגבעת שמואל. 12 קהילות קיבלו קרקע ל-12 בתי כנסת, בית ספר תורני חדש הוקם וכך גם סניף בני עקיבא, "בית יוסי" (ע"ש החייל יוסי וינשטוק הי"ד, שהיה מדריך בסניף ונהרג בלבנון, ט.פ). גם מקווה מפואר נוסף הוקם ומעון 'אמונה' נמצא בהליך מתקדם. יחד עם זאת, אני שומע לדעת תורה ומתפלל שהשבת תשמור עלינו", בישיבת המועצה נשא גולדברג נאום אישי נרגש, בו אמר, בין היתר: "מזה כעשרים שנה, פועל אני כאיש ציבור, בדרכי נועם. חונכתי וחינכתי על פי האמרה - 'יותר מששמרו ישראל את השבת, השבת שמרה עליהם'. כיהודי דתי, ניצב אני היום בפניכם, וחייב להגן על כבודה של השבת. כבר לימדונו חז"ל, שחייבים מנהיגי הדור ושלוחיהם למחות על חילולה של שבת, גם אם אין בכוחם להשפיע, וגם אם הם עלולים להינזק מכך... אנו חיים ביישוב מעורב, בו דרים בכפיפות אנשים בעלי מחשבות שונות, מזרמים שונים, ואף בקרב הציבור הדתי שאותו אנו מייצגים - חלוקות הן הדעות. כולנו שוכנים באותו בית מזכוכית, ועל כולנו חלה החובה לשמור על הבית שלא יישבר". במקביל, נכנסו לעובי הקורה גם ראשי המפד"ל, היו"ר ח"כ זבולון אורלב וח"כ אלי גבאי, ידיד אישי של בן ארי, ששוחחו עם ראש המועצה והפעילו עליו לחצים לביטול רוע הגזירה. הלחצים נשאו פרי באופן חלקי. ההחלטה להקים את הקאנטרי אכן אושרה, גולדברג הצביע נגד אבל ראש המועצה החליט להבליג לפי שעה ולא לפטרו. בינתיים הוא ימשיך לשמש כסגנו וכממלא מקומו. אגב, כמה ממתנגדי היוזמה אמרו כי ציפו מגולדברג ללכת עם המחאה צעד נוסף ולהודיע מיוזמתו על התפטרות, בשל הפגיעה בכבוד השבת, ולא להסתפק בהצבעה נגד ולהיות נתון לחסדיו של בן ארי. אברהם גולדברג מצדו טוען כי המחיר האישי הוא הדבר האחרון שמטריד אותו בימים אלה. הוא בעיקר חושש מבלימת תנופת הבניה והפיתוח הדתי, ממנו נהנו התושבים בשנים האחרונות, ועוד יותר חושש מהפיכת היישוב השקט לזירת קרבות ומאבקים. "הציבור הדתי בגבעת שמואל לא מעוניין להיכנס לעימות עם הציבור החילוני, אבל אני חושש מאוד שיכול להיווצר מצב בו תפרוץ כאן מלחמת דת", הודה גולדברג. שלא לציטוט הוא אומר כי להצבעת הנגד שלו ושל חבריו יכול להיות המשך לא סימפטי בדמות החלטה של ראש המועצה על עצירת כל הפרויקטים הדתיים בעיר כמו בניית בתי כנסת חדשים ובניית מעון 'אמונה'. עו"ד שי שגב, ממובילי המאבק נגד פתיחת ה'קנטרי קלאב' בשבת, מתריע כי ההחלטה עלולה להוביל תושבים רבים לעזוב את העיר. "אנשים אמרו לי את זה במפורש. אם בשכונה הקטנה הזו, רמת הדר, יפעל קאנטרי שבעה ימים בשבוע, העיר הזו תהיה במצור בחול ובשבת. אלפי מכוניות יתחילו להסתובב פה הלוך ושוב. אנשים אמרו לי במפורש 'לא בשביל זה באנו לפה, לא בשביל זה שילמנו כסף, חיפשנו איכות חיים מיוחדת, אבל אם אין לנו אותה פה - נלך מכאן".
זמיר בן ארי: "נמזער את חילול השבת"
ראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן ארי, שב והתחייב השבוע, לאחר הצבעת המועצה, כי ישמור על הסטטוס קוו בכל הקשור לפתיחת בתי עסק בשבתות. לגבי הפעלת הקאנטרי בימי שבת, הבטיח ראש המועצה כי "החנויות לא יפעלו בו במשך שבעה ימים, וכמובן לא יפתחו בו דיסקוטקים בערבי שבת וחגי ישראל. אני כראש מועצה, בהחלט אעשה כמיטב יכולתי על-מנת למזער את חילול השבת, ככל שניתן". במהלך הישיבה הקריא בן ארי מכתב ששלח לרבנים המקומיים בו אמר, בין היתר: "מאז בחירתי לראשות המועצה, ידעתי לשמור על מערכת יחסים תקינה עם כלל הציבור, לרבות עם רוב רובו של הציבור הדתי, וסייעתי לו ככל יכולתי במבני דת, מקווה, בתי כנסת, בתי ספר גני ילדים, ואף בניתי את 'בית יוסי' לתנועת בני עקיבא. שמרתי ואמשיך לשמור על סטטוס קוו בכל הקשור לפתיחת בתי עסק בשבתות. לא אפשרתי וכך אמשיך לנהוג בעתיד, גם לגבי הקניונים שיפתחו בעתיד הקרוב. התחשבתי, למרות שהיו דרישות של חלקים רבים מהציבור החילוני לאפשר פתיחה בשבתות, ולא נעתרתי להם. התחשבתי ואמשיך להתחשב בצרכי כלל הציבור, כך גם לצרכי הציבור הדתי, תחת העיקרון 'חיה ותן לחיות'. "כיהודי מסורתי, שמגדל את ילדיו על ערכי היהדות, תוך שמירה ככל שניתן על מורשת ישראל, לא אותם פוליטיקאים - שרק האינטרס האישי מנחה אותם - ילמדו אותי מסורת ומורשת מה היא, ויטיפו לי מוסר. אני ראש מועצה של כולם דתיים ולא דתיים ואמשיך לשמור על צרכי הכלל". באשר למרכז הנופש והספורט טען ראש המועצה במכתבו לרבנים כי "מדובר בצורך חשוב מאוד לתושבים כולם, אשר יוקם בשולי היישוב, בצפון מזרח בגבול פתח-תקוה – גבעת שמואל. אין מנוס מפתיחתו במשך כל השבוע, כי אחרת לא היה ניתן למצוא בונה ומפעיל.... אני קורא לא לגרום למחלוקת בקרב התושבים ולא להבעיר את האש בין חילוניים ודתיים, שיהיה קשה לעצור אותה ולא נדע לאן תוביל, ולהמשיך לחיות תחת אותו עקרון רב השנים - חיה ותן לחיות".
הירשם ל-
רשומות (Atom)